כפי שידוע לכולנו, ישראל היא מדינה שטופת שמש. יש לנו המון ימי שמש בשנה, לכל אורך השנה. לכן זה לא מפתיע שמישראל יצא דוד השמש לחימום מים, לצד המצאות ופיתוחים נוספים הקשורים לניצול קרינת השמש ואנרגיה סולארית. אך מהי בעצם אותה אנרגיה סולארית וכיצד היא תורמת למשק הישראלי – ננסה לעשות קצת סדר בבלגאן.
חברת סולארי מובילה את השוק הישראלי מבחינת טכנולוגיות, יעילות אנרגטית ומגוון מוצרים בתחום של חימום מים למערכות מוסדיות ופרטיות ומערכות חימום תת רצפתיות, בעיקר על סמך הטכנולוגיה היעילה והחכמה של משאבות חום.
מה זה אנרגיה סולארית ואיך משתמשים בה
על פי רוב, כאשר נזרק לאוויר המונח אנרגיה סולארית, אנשים חושבים על חשמל המופק מקרינת השמש – מה שנקרא בשפה מקצועית אנרגיה פוטו-וולטאית, קרי הפקת חשמל מאור השמש בעזרת פאנלים סולאריים. אבל הלכה למעשה אנרגיה סולארית היא תחום רחב יותר הכולל עוד שיטות ליצירת אנרגיה דרך ניצול קרינת השמש.
במהותה, אנרגיה סולארית היא כל אנרגיה שמקורה בקרינת השמש, קרינה היוצאת מהשמש בכל רגע נתון ופוגעת בכדור הארץ. באופן כללי, אנו יודעים לנצל את קרינת השמש להפקת אנרגיה תרמית (קרי, חום) או להפקת חשמל. כאשר ממירים את קרינת השמש לחום, אפשר להשתמש באנרגיה זו לחימום מים כמו שקורה במערכת הפשוטה אך החכמה שבדוד השמש שלכם, כאשר שימוש נוסף הוא חימום מים בתחנת כוח תרמו-סולארית, הפיכת המים האלו לקיטור והפעלת טורבינה לייצור חשמל.
היישום המוכר יותר של אנרגיה סולארית הוא כאמור בפאנלים הפוטו-וולטאים הממירים את קרינת השמש לחשמל בתהליך כימי חכם.
שימושים אחרים ויותר אזוטריים של אנרגיה סולארית כוללים למשל אידוי או ייבוש של מוצרי מזון וכדומה. למעשה, במובן מסוים גם כשאתם תולים כביסה לייבוש אתם מנצלים "אנרגיה סולארית" בצורת חום לייבוש הבגדים. אותו הדבר תקף גם לחימום של חללים וכיוצא באלו. אבל אנו גולשים מהנושא.
אנרגיה סולארית בישראל
באופן די אבסורדי ואף תמוה, למרות שישראל היא מדינה שטופת שמש ואשר מבורכת בכישרון טכנולוגי ויכולת חדשנות והמצאה, היקף השימוש באנרגיה סולארית הוא יחסית נמוך בישראל. בהחלט נמוך מהיעדים הממשלתיים וממה שניתן לצפות באופן אינטואיטיבי. נכון, על רוב הגגות בישראל יש דוד שמש וקולטים לצורך חימום מים חסכוני וסביבתי רק על בסיס קרינת השמש, אבל בכל הנוגע להפקת חשמל מאנרגיה סולארית, ישראל היא לחלוטין לא מהמדינות המובילות בעולם.
ברחבי ישראל מותקנות מערכות רבות של פאנלים פוטו-וולטאים להפקת חשמל מהמרת קרינת השמש לחשמל – מערכות ביתיות קטנות ועצמאיות וכמו כן מערכות מסחריות על גבי גגות ואף בשטחים קרקעיים. יש גם מעט תחנות כוח פוטו-וולטאיות שהוקמו ומפיקות כמות מצומצמת של חשמל, בעיקר בדרום באופן טבעי.
כמו כן, בדרום הארץ קמו כמה פרויקטים (לא מספיק) של תחנות כוח תרמו-סולאריות, העושות שימוש בתהליך של חימום מים ע"י קרינת השמש ובאמצעות מערכת חכמה של מראות הממקדות את הקרינה למגדל מים מרכזי לצורך הפקת קיטור, סיבוב טורבינה וייצור חשמל.
כמו כן יש רעיונות ופיתוחים נוספים בהקשר לרתימת אנרגיה סולארית לצרכי הפקת חשמל ממקור נקי ומתחדש שיש לנו כאמו בשפע ממנו – השמש. אבל נכון לשנת 2019, ישראל מייצרת רק כ-2%-4% מסך ייצור החשמל שלה ממקורות סולאריים.
התרומה של אנרגיה סולארית למשק
התרומה העיקרית כרגע של אנרגיה סולארית למשק ולשוק הישראלי היא בכך שמדובר על מקור אנרגיה נקי ומתחדש אשר גם חוסך נזק סביבתי באופן מהותי וגם מקטין את התלות של ישראל בדלקי מאובנים מזהמים ויקרים. כמו כן, אנרגיה סולארית תורמת למשק דרך השקעות הון בפעילויות פאנלים סולאריים והתקנת מערכות ובמידה מסוימת גם בבניית תחנות כוח תרמו-סולאריות. ניצול אנרגיה סולארית להפקת חשמל מאפשר לגופים במשק לנצל שטחים "מתים", למשל גגות, ליצירת מקור הכנסה – דרך מערכת לייצור חשמל לצריכה עצמית ו/או למכירה לחברת החשמל, כך גם לגבי מערכות ביתיות.
אנרגיה סולארית מייצרת תנועה פיננסית וכלכלית במשק הישראלי, יוצרת שווקים חדשים והיא אמורה רק ללכת ולגדול מבחינת היקפי השקעה וייצור חשמל. מדובר על פוטנציאל חיובי אדיר לכלכלה הישראלית, ללא ספק. נותר לקוות שהממשלה תתעשת, תבין את גודל הפוטנציאל ואת גודל השעה ותקדם בכל הכוח השקעות באנרגיה סולארית בישראל.
